חיפוש כתבות     » חיפוש מתקדם
היתחברות / הרשמה
פתח הכל | סגור הכל

מקצרים כתובות ומרויחים כסף

צבעי מאכל

Dec 03,2006 על ידי רבקה גולדוורד

שלח לחבר | גירסת הדפסה | תגובות  

בעת מעבר לאתרים המצוינים בדף זה אני מצהיר כי: הצפיה בתכנים שמוצגים באתר שאליו אני מועבר הם על אחריותי הבלעדית ואין אני יכול להאשים את idx.Co.iL בנוסף אני מודע כי יתכן והתכנים עוברים על חוקי המדינה שבה אני נמצא שיכולים להופיע באתר שאליו אני מועבר בצורות של: תמונות, סרטוני וידאו ממחושבים וכיוצא בזאת ואני מסיר מ idx.Co.iL אחריות על התכנים הללו.
ליחצו להגדלה

צבעי מאכל

 

צבע מאכל הוא צבע המוסף למזון או משקה על מנת לשפר את מראהו.

יצרני מזון רבים נוהגים להשתמש בצבעי מאכל לשם לייפות את המזון ולהוסיף לו גוון מפתה ומושך יותר או  כדי להסתיר פגמים במזון עצמו.

המילה-"מאכל" נותנת לגיטימציה לכאורה, לרכוש ולאכול מזון זה.

אולם למרות הכול יש לזכור ששם זה נובע מהעובדה שבמאכל יש צבע, ולא מהעובדה שצבע הוא מאכל.

השימוש בצבעי מאכל נפוץ מאוד בתעשיית המזון ויש לו היסטוריה ארוכה. ישנן עדויות לכך שעוד ביוון ורומי הקדומות 'צבעו' את היין (והיו אפילו מפקחים שתפקידם היה לבדוק אם הוסיפו צבע ליין), ואילו בימי הביניים 'צבעו' את הלחם והחמאה בחומרים שונים, חלקם מזיקים וחלקם מזיקים פחות.

 אבל רק בסוף המאה ה-18 התחילו להוסיף צבעי מאכל למזון באופן מסיבי יותר. כך, למשל, כדי להוסיף למלפפונים חמוצים גוון ירוק הוסיפו לו צבע שמכיל נחושת, לחמאה הוסיפו צבע צהבהב וכדומה. את הצבע הסינתטי הראשון MAUVE (סגלגל) המציא בשנת 1856 כימאי אנגלי בשם וויליאם פרקין. תחילה שימש הצבע לתעשיית הטקסטיל, ומאוחר יותר נעשה בו שימוש גם בתעשיית המזון. בשנת 1900 כבר היו בשימוש תעשיית המזון האמריקאית 80 צבעי מאכל, שזוקקו מתרכובות נפט וכונו DYES TAR COAL.

צבעי המאכל מתחלקים לשלושה קבוצות עיקריות-צבעי זפת ופחם,צבעי אזו,וצבעים טבעיים, שמופקים מעצמות רקמות של צמחים,בעלי חיים ומינרלים.

צבעי זפת ופחם-

אלה עשויים מנפט ומעניקים את הגוונים הצהובים, הכתומים והאדומים, שמייפים את המזון, או את הכהים יותר, כמו שחור, סגול, כחול וכדומה, שמכסים על פגמים במזון. אחד המרכיבים בצבעים האלה

הוא בנזן (Benzene), שמוגדר על ידי משרד הבריאות כמסרטן ודאי בבני אדם. זיקוק נוסף של הנוזל הזה מפיק מספר חומרים, ביניהם גם צבעי מאכל. לעיתים משלבים בין תוצר הזיקוק לבין צבע מקבוצת האזו, ואז נוצר שילוב מזיק עוד יותר. שארית החומר, אגב, משמשת לזיפות גגות וכבישים.

צבעי אזו (DYE AZO):

בקבוצה זו נכללים כמעט מחצית מצבעי המאכל המלאכותיים. אלה חומרים סינתטיים או טבעיים, שמסיסים במים ומכילים חנקן וחומצות חנקתיות, שנוצרים מרכיבי אזואיק דיאזו וחומרים כימיים מקשרים. קבוצה זו נחשבת ליציבה, זמינה ובעיקר זולה להפקה.

 יותר ממחצית מצבעי המאכל המצויים במזון מקורם בקבוצת צבעי האזו. למרות שמשרד הבריאות מגביל את הכמות המותרת של הצבעים האלה במזון, הוא לא אוסר את השימוש בהם. המשרד רק מחייב את יצרני המזון לציין במפורש על האריזה את סוג הצבעים שהוספו למזון ואת סימונם הכימי.

צבעי מאכל טבעיים:

צבעים שמופקים ממזון, כמו צבע קרמל שמופק מסוכר וניתן למצוא אותו במשקאות כמו קולה.

צבעים אחרים עשויים מוויטמינים, כמו ויטמין B2 שנותן צבע צהוב, או בטא קרוטן שמספק צבע כתום. תבלינים מסוימים, כמו פפריקה או כורכום, משמשים אף הם כצבעי מאכל.

לצבעים הטבעיים יתרון על פני הצבעים המלאכותיים מעצם היותם חומרים שמועילים לתפקוד הגוף. בטא קרוטן, למשל, הופך בגוף לוויטמין A שמועיל לגוף.

השפעותיהם של צבעי המאכל

זה שנים רבות מודעים אנשי המקצוע לבעייתיות של השימוש בצבעי מאכל מלאכותיים.

מחקרים שנערכו במאה ה-20 מראים את השפעותיהם של צבעי המאכל המלאכותיים על בני האדם-החוקרים טענו שהצבעים האלה גורמים לשלשולים, לתופעות אלרגיות, לבעיות נוירולוגיות ולמחלות סרטן מסוגים שונים. הטענה העיקרית הייתה שמרכיבי החומרים הסינתטיים פוגעים בחומר הגנטי שבתאים ומאיצים את התפתחות התהליך הסרטני.

ילדים – שרגישים יותר להשפעת צבעי המאכל בגלל שטח גופם הקטן – הם קהל יעד עיקרי למזון שהוספו לו צבעי מאכל. מזון צבעוני מושך את תשומת ליבם ונתפס כאטרקטיבי יותר בעיניהם. אבל ילדים רגישים פי 50 מהמבוגרים להשפעות השליליות של צבעי המאכל.

היצרנים אמנם טוענים שהם משתמשים בצבעי מאכל מאושרים לשימוש, אך רוב ניסויי המעבדה, שבעקבותיהם אושרו הצבעים האלה, נערכו על עכברים ולא על ילדים, כך שאין לנו קנה מידה לגבי מידת השפעתם האמיתית.

כאן המקום לשאול מדוע היצרנים אינם משתמשים רק בצבעי מאכל טבעיים. התשובה קשורה בעלויות של הצבעים הטבעיים: הם יקרים יותר להפקה מצבעים סינתטיים. בנוסף, הצבעים הכימיים עמידים ו'חזקים' יותר מצבעי המאכל הטבעיים. לכן, למרות הנזק האפשרי הטמון בצבעים המלאכותיים, ממשיכים לעשות בהם שימוש נרחב בתעשיית המזון.

 

צבעי המאכל שנחשבים למסוכנים ביותר

 

הנה שמונת צבעי המאכל הסינתטיים המסוכנים ביותר, שמותרים לשימוש בארץ, כולל הסימון שלהם והסיכונים הכרוכים בצריכתם:

 

  • E102 - טרטרזין. צבע צהוב, שעלול לגרום להיפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, אלרגיות, אסתמה, אורטיקריה (סרפדת), גירודים, ראייה מטושטשת, מיגרנה וכאבי ראש, פגיעה בכרומוזומים, בבבלוטות הלימפה ובבלוטת התריס ועידוד גידולים סרטניים שונים.

 

  • E110 – סנסט ילו. צבע צהוב-כתום, שעלול לגרום להיפראקטיביות ובעיות קשב, גידולים בכליות וגידולים סרטניים נוספים, פגיעה בכרומוזומים וגרימת מוטציות גנטיות, החמרה של תופעות אלרגיות כמו אורטיקריה, אף סתום, נזלת, כאבי בטן, הפרעות עיכול, הקאות, פריחות עור ועוד. כשהוא מעורב עם צבעים אדומים הוא עלול לגרום לאסתמה ולהפרעות נשימה.

 

  • E122 – אזורובין. צבע אדום, חשוד כגורם לסרטן, דלקות עור, אלרגיות והיפראקטיביות. מסוכן במיוחד לרגישים לאספירין או לסובלים מבעיות בדרכי הנשימה ומאסתמה. מסוכן לילדים. 

 

  • E124  – פונסו. צבע אדום, חשוד כגורם לסרטן, לחץ בחזה, בעיות נשימה ואסתמה, הלם אלרגי. עלול לגרום להיפראקטיביות ולאלרגיות כשהוא מעורב עם צבעים צהובים-כתומים.

 

  • E127 – אריטרוצין. צבע אדום, שעלול לגרום לעלייה של חלבון שקושר יוד, פעילות יתר וגידולים בבלוטת התריס, פגיעה בכרומוזומים ובכלי הדם, היפראקטיביות והפרעות קשב אצל ילדים ורגישות לאור. כשהוא מעורב עם צבעים כחולים הוא עלול לגרום גם לבעיות נשימה.

 

  • E129 – אלורה. צבע אדום, שעלול לעורר אלרגיות, גידולים ולימפומות. אסור לשימוש לסובלים מרגישות בדרכי הנשימה או מאסתמה או למי שרגישים לאספירין.

 

  • E132 – אינדיגו קרמין. צבע כחול, שעלול לעורר אלרגיות ולגרום לבחילות, עלייה בלחץ דם, פריחה על העור, גירודים, בעיות בדרכי הנשימה וגידולים במוח. כשהוא מעורב עם צבעים אחרים הוא עלול להחמיר בעיות נשימה ולגרום לאסתמה. אצל ילדים עלול להחמיר בעיות היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז. 

 

  • E133 – כחול מס' 1. צבע כחול, שמשתמשים בו לעיתים קרובות בשילוב עם טרטזין כדי לקבל צבע ירוק. עלול לעורר אלרגיות, היפראקטיביות ובעיות קשב. חשוד כגורם לגידולי מוח.

 

כמובן שלא ניתן לחלוטין להימנע מצריכת צבעי מאכל אך אפשר בקלות לצמצם במידה ניכרת את הצריכה שלהם.

לכן בדקו את המוצרים לפני שאתם רוכשים אותם.

ואם כבר עם צבעי מאכל העדיפו-

צבעי מאכל טבעיים, היזהרו מסוכריות בצבע כסף, זהב או עלי זהב. הצבעים האלה עשויים ממתכות, כמו אלומיניום, רעילות למאכל. המתכות מותרות לשימוש רק בשל היותן קישוט,העדיפו מזון בהיר יותר ככל שהמזון בהיר יותר כך תכולת צבעי המאכל שלו נמוכה יותר.

 

 

כתבה זו ניקראה 1950 פעמים.

כתבות דומות:
» המדריך המלא והמקיף לנער\ה שרוצה להרזות
» חשיבותה של ארוחת הבוקר
» חטיפה / Abduction
» מדריך לביטול של 30 יום בתוכנות
» אדובי פוטושופ: גרסה 4 (2009) / Adobe Photoshop CS4
דירוג הכתבה:
Rating: 5.00Rating: 5.00Rating: 5.00Rating: 5.00Rating: 5.00 (סה"כ 34 הצבעות)